<h1>התרומה סימנים קי"ח—קי"ט</h1>
<h2>דף כב:</h2>
הכל כשרין לכתוב הגט אפילו חרש שוטה וקטן ופריך והא לאו בר דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שגדול עומד על גביו ואו' להם ברמיזה שיעשו כך וכך לשם גירושי אשת פלוני אע"ג שגבי שחיטה אין מועיל אחרים עומדין על גבן למאן דבעי כוונה וגם בחליצה אין מועיל שוטה כדאיתא בתוספתא הכא מבין יותר כשהכותב תוך הגט פלוני מגרש פלונית וגם או' לו שיעשו לשמה אע"ג דלגבי חליצה חרש וחרשת כשרה אי לאו שאינו בואמר ואמרה אע"ג דבעינן שיתכוונו שתיהן כדאיתא פ' מצות חליצה (יבמות ק"כ ע"ב) גבי חליצה שהיא בפני ב"ד מבין יותר בקל מבשחיטה ואינו מבין כל כך בקל כמו בכתיבת הגט מדשוטה פסול התם ובגט כשר. הלכך חרש שוטה וקטן הכותבים גט צריך שיהיו אחרים גדולים ובני דיעה עומדים על גביהם שיאמרו להם בשעת כתיבה לכתוב לשמה דהלכה כר"א דאמר וכתב לה לשמה אכתי' קאי ועידי מסירה כרתי אבל נכרי פסול לכתוב דלדעתיה דנפשיה קא עביד ואינו חושש לכתוב לשמה אלא סתמא כותב וזה אינו מועיל כלום דלא לגירושין קיימא כדאיתא בריש זבחים (ב' ע"ב) ונכרי למול כשר אע"ג דבעינן במילה לשמה דסתם תינוק למול קיימי.
